פרסומים קשורים
העם היפני ידוע בחכמה, חזק, בריאות, נימוס ואיכות חיים. אבל למה העם הזה שונה וייחודי כל כך מכל שאר העולם ?
אנחנו מצאנו את התשובה : יש להם מערכת חינוך מגניבה מאוד !
נימוסים לפני ידע
המשפט הזה הוא מקביל למשפט : "דרך ארץ קדמה לתורה" אבל ביפן המשפט הזה הוא באמת משפט מפתח שכל החינוך מתבסס עליו.
בבתי ספר יפנים, התלמידים לא לוקחים שום בחינות עד שהם מגיעים לכיתה ד (בגיל 10). הם פשוט מבצעים בחינות קטנות.
מטרת בתי הספר ב3 השנים הראשונות שלך בבית ספר היא לא לשפוט את הידע של התלמיד, אלא להקים נימוסים טובים כדאי לפתח את האישיות שלהם.
הילדים היפנים מחונכים לכבד אנשים אחרים, ולהיות עדינים לטבע ולחיות. הם גם לומדים כיצד להיות נדיבים, חמלה ואמפתיה.
הילדים לומדים גם שיעורים חשובים לחיים כמו שיעורי אדמה, שליטה עצמית וצדק.
מתחילים ללמוד ב1 באפריל
בעוד בתי הספר והאוניברסיטאות בכל העולם מתחילים את שנת הלימודים בחודש ספטמבר או אוקטובר,
ביפן האחד באפריל הוא תחילתה של היום הראשון של שנת הלימודים והיום האקדמי והעסקי הראשון.
שנת הלימודים מחולקת ל3 סימסטרים : 1 באפריל – 20 ביולי, 1 בספטמבר – 26 בדצמבר וינואר – 7 במרץ 25.
תלמידים יפנים מקבלים 6 שבועות של חגים במהלך הקיץ. יש להם גם הפסקות של שבועיים בחורף ובאביב.
רוב בתי הספר היפנים לא ממנים עובדי ניקיון, התלמידים מנקים את בית הספר בעצמם
בבתי הספר היפניים, תלמידים צריכים לנקות את הכיתות, המזנונים, ואפילו את האסלות בכוחות עצמם.
בעת הניקוי התלמידים מחולקים לקבוצות קטנות שהוקצו לאורך כל השנה.
מערכת החינוך היפנית סבורה כי התלמידים חייבים לנקות אחרי עצמם, ובכך שהם מחייבים אותם הם מלמדים אותם לעבוד בצוות ולעזור זה לזה.
חוץ מזה, הם מבלים את זמן במאמצים רבים של טאטוא, ניקוי וניגוב, מה שגורם לילדים לכבד את העבודות שלהם ואת העבודות של אחרים.
בבתי ספר יפניים הארוחות ניתנות על ידי בית ספר בתפריט מסודר ונאכלות בכיתות.
מערכת החינוך היפנית עושה כמיטב יכולתה על מנת להבטיח כי התלמידים יוכלו ארוחות בריאות ומאוזנות.
בבתי הספר היסודיים הציבורים, ארוחת הצהריים לתלמידים מבושלת על פי תפריט מיוחד שפותח על ידי שפים מוכשרים, ואנשי מקצוע בתחום הבריאות.
כל התלמידים יאכלו בשקט בכיתה שלהם יחד עם המורה, מה שעוזר לבנות יחסים חיוביים בין המורים לתלמידים.
סדנאות אחרי בית ספר הן נורא פופולריות ביפן
על מנת להתקבל לבית ספר טוב בחטיבת הביניים, בתי הספר היפנים מכינים את התלמידים בעזרת סדנאות ושיעורים פרטיים ומחזקים אותם בתחומים שהם חלשים בהם.
השיעורים בבתי הספר שמקיימים את הסדנאות הללו מתקיימים בדרך כלל בערבים. נפוץ מאוד ביפן לראות קבוצות של ילדים קטנים חוזרים מהקורסים שלהם בשעות הערב המאוחרות.
לתלמידים היפנים 8 שעות לימוד ביום, אבל חוץ מזה הם לומדים אפילו בחגים ובסופי השבוע. אין פלא שהתלמידים ביפן הם מהתלמידים מהטובים בעולם עם הציונים מהטובים בעולם.
מלבד נושאים מסורתיים, התלמידים היפנים לומדים גם קליגרפיה ושירה יפנית
קליגרפיה יפנית או Shodo, לוקחים מברשת במבוק וטובלים אותה בדיו כדי לכתוב הירוגליפים על נייר אורז.
עבור העם היפני הShodo היא אמנות לא פחות פופולרית מאשר ציור מסורתי. הייקו מצד השני, הוא סוג של שירה שמשתמשים בו כדאי להעביר רגשות עמוקים לקוראים.
לומדים את המקצועות האלה בכל בתי הספר בכדאי ללמד את הילדים לכבד את התרבות בת מאות שנים שלהם והמסורות.
כמעט כל התלמידים לובשים מדי בית ספר
כמעט בכל חטיבות הביניים דורשים מהתלמידים ללבוש תלבושת אחידה.
אמנם יש כמה בתי ספר שמרשים לבוש חופשי, התלבושת האחידה המסורתית ביפן מורכבת בסגנון צבאי לבנים ובסגנון מלחים לנערות.
המדיניות האחידה נועדה להסיר חסמים חברתיים בקרב תלמידים ולגרום להם לשקוע במצב רוח עבודה.
חוץ מזה, זה שכולם לובשים את התלבושת האחידה הופך אותם לקהילה אחת.
שיעור הנוכחות ביפן הוא כ99.9 אחוז %
כנראה כולנו הברזנו מבית ספר למרות שהרגשנו טוב לפחות פעם אחת בחיים שלנו.
עם זאת, התלמידים היפנים לא מבריזים משיעורים, ולא מאחרים מבית ספר.
91% מהתלמידים דיווחו שהם מגיעים בזמן, והמורה מאחר. כמה מדינות אחרות יכולות להתפאר בסטטיסטיקות כאלה ?
מבחן אחד קובע את העתיד של התלמידים
בסוף התיכון, סטודנטים יפניים צריכים לקחת בחינם חשובה מאוד שמחליטה את עתידם.
כשהוא מסיים את התיכון הסטודנט יכול לבחור לאיזה מכללה הוא רוצה ללכת, ובקולג יש דרישת ציון מסוימת.
אם תלמיד אינו עובר את דרישת הציון הוא כנראה לא יכול ללכת לקולג. התחרות היא מאוד גבוהה – רק 76% ממבוגרי בית ספר ממשיכים את לימודיהם אחרי התיכון.
אין זה פלא כי תקופת ההכנה לכניסה למוסדות ההשכלה הגבוהה מכונה " בחינה לעזאזל."
שנים במכללה הם השנים הטובות היותר בחייו של אדם.
לאחר המבחן הגדול, תלמידים יפנים בדרך כלל לקחת הפסקה קטנה. במדינה הזאת מכללה נחשבת לעתים קרובות למיטב שנות חייו של אדם.
לפעמים, אנשים יפניים מכנים תקופה זו 'חופשה' לפני העבודה.
